מקורות המידע
אתר שנותן מספר שנהג מנפח לפיו חייב לומר מאיפה המספר הגיע. כאן זה כתוב במפורש, כולל מה שאנחנו לא יודעים.
איך אנחנו יודעים איזה רכב זה
לפי מספר הרישוי, ורק לפיו. מקלידים שבע ספרות, ואנחנו שואלים איתן את מרשם הרכב. אין חשבון, אין הרשמה, ואנחנו לא מנחשים דגם משום מקום אחר.
מי שמצלם את הלוחית במקום להקליד — התמונה עוברת מסלול אחד וקצר: היא נשלחת לקריאת הספרות, חוזר ממנה מספר, והתמונה עצמה נזרקת. היא לא נכתבת לדיסק אצלנו, לא נשמרת ולא מוצגת לאיש. הקלדה ידנית היא חלופה מלאה ואף פעם לא נדרשת הרשאת מצלמה.
פרטי הרכב ומידת הצמיג
מרשם הרכב של משרד התחבורה, דרך מאגרי המידע הפתוחים של ממשלת ישראל (data.gov.il). משם מגיעים היצרן, הדגם, שנת הייצור, צבע ומידות הצמיגים הקדמי והאחורי.
ערכי לחץ האוויר
ספרי רכב ומסמכי יצרן. לכל ערך שמור אצלנו המקור שממנו נלקח, ואנחנו מושכים כל כתובת ובודקים שהיא עדיין קיימת. כשמקור מתגלה כלא-קיים, הערך נשאר אבל טענת המקור מוסרת — ואם לא נמצא מקור אמין כלל, השורה נשארת ריקה והנהג נשלח למדבקה.
כשמקורות שונים נוקבים בערכים שונים אנחנו לא מחשבים ממוצע. הפער מסומן, והתשובה נשארת זהירה.
תחנות הדלק
רשימת תחנות הדלק הציבוריות של משרד האנרגיה — 1,255 תחנות. ⚠️ הרשימה אומרת איפה יש תחנות דלק; היא לא אומרת דבר על עמדות אוויר.
מצב עמדות האוויר
שני מקורות, ושניהם חלקיים. הראשון הוא מיפוי פתוח (OpenStreetMap), שאומר על חלק מהתחנות שמופתה בהן עמדת אוויר — זה מיפוי, לא בדיקה בשטח, ולכן זה נכתב בדיוק כך על המסך. השני הוא דיווחי נהגים שנמצאים בתחנה עצמה.
נכון להיום זה נראה כך: מתוך 1,255 התחנות, ב-178 ידוע ממיפוי שיש עמדת אוויר, ולגבי 1,077 — לא ידוע כלום. דיווחי נהגים עדיין לא נאספו.
כשדיווחים כן נכנסים, הטריות נשקלת: דיווח מהיום שווה יותר מדיווח מלפני חודש, ודיווח על תקלה נשמר לאורך זמן רב יותר מדיווח על תקינות — כי עמדה שנשברה לא מתקנת את עצמה בזמן שאיש לא מסתכל. דיווח בודד אף פעם לא הופך לאמת: צריך קרבה פיזית לתחנה, ויש תקרה לכמה פעמים אותו מכשיר יכול לדווח.
סימני מסחר
לוגואים של יצרני רכב ושל רשתות דלק הם סימני מסחר של בעליהם, ומוצגים כאן לצורך זיהוי בלבד. לכל קובץ שמור אצלנו הרישיון והמקור שממנו נלקח.