שאלות נפוצות

על מדבקה במשקוף דלת הנהג — וזה המקום הראשון לבדוק. אם אין שם, נסו את מכסה מיכל הדלק, תא הכפפות, מתחת למכסה המנוע או ספר הרכב. במדבקה יופיעו לרוב שני ערכים שונים לצירים הקדמי והאחורי, ולעיתים גם עמודה נפרדת לרכב עמוס.

צמיג קר הוא צמיג שהרכב עמד לפחות שלוש שעות, או נסע פחות משני קילומטרים במהירות נמוכה. הנסיעה מחממת את האוויר בצמיג והלחץ עולה — מדידה אחרי נסיעה תראה ערך גבוה מהאמיתי. כל המספרים של היצרן מתייחסים לצמיג קר.

הוסיפו כ-0.3 בר (בערך 4 PSI) לערך שהיצרן קבע, ונפחו עד שם. אל תוציאו אוויר מצמיג חם — הלחץ שנראה גבוה כרגע יירד כשהצמיג יתקרר, ואם הורדתם אותו לערך של צמיג קר תישארו עם ניפוח חסר.

לפחות פעם בחודש, ותמיד לפני נסיעה ארוכה. צמיג מאבד אוויר באופן טבעי גם בלי נזק — סדר גודל של 0.1 בר בחודש.

המשקל על הצירים אינו שווה. ברוב הרכבים המנוע מלפנים, ולכן הציר הקדמי נושא יותר ודורש לחץ גבוה יותר. ברכבים אחרים היחס הפוך. היצרן קובע את שני הערכים בנפרד כדי לאזן אחיזה, שחיקה ונוחות.

בר אחד שווה 14.5 PSI, ו-100 kPa שווים בר אחד. המדחסים בתחנות הדלק בישראל עובדים לרוב ב-PSI, בעוד שחלק מהמדבקות רשומות בבר או ב-kPa. לדוגמה: 2.2 בר הם 220 kPa והם כ-32 PSI.

לא. הכיתוב על דופן הצמיג הוא הלחץ המרבי שהצמיג עצמו בנוי לעמוד בו — נתון של יצרן הצמיג, לא המלצה. הלחץ שצריך לנפח נקבע על ידי יצרן הרכב ומופיע במדבקה. ניפוח ל-MAX יקשיח את הרכב, יקטין את שטח המגע עם הכביש ויגרום לשחיקה מוגברת במרכז הסוליה.

ניפוח חסר מגדיל את החיכוך והחום, שוחק את הצמיג בשוליים, מאריך את מרחק הבלימה ומעלה את צריכת הדלק בעד 5%. לחץ נמוך ב-6 PSI מהנדרש יכול לקצר את חיי הצמיג בעד רבע. ניפוח יתר עושה את ההפך: שוחק את מרכז הסוליה, מקשיח את הנסיעה ומגדיל את הסיכון לנזק ממהמורות.

כן, אבל לא לפי תחושה. במדבקה יש לרוב עמודה נפרדת לרכב בעומס מלא — ארבעה או חמישה נוסעים ומטען. השתמשו בערך שכתוב שם. אחרי הנסיעה, כשהרכב חוזר להיות ריק, החזירו ללחץ הרגיל.

גלגל חלופי צר מהסוג הזמני דורש בדרך כלל לחץ גבוה בהרבה מגלגל רגיל — לרוב סביב 4.2 בר, שהם כ-60 PSI. הערך המדויק מוטבע על הגלגל עצמו או מופיע במדבקה. שווה לבדוק אותו פעם בכמה חודשים.

אוויר מתכווץ בקור. ירידה של כ-10 מעלות בטמפרטורה מורידה את הלחץ בכ-0.1 בר. זו לא נזילה, פשוט צריך להשלים. זו גם הסיבה שנורית ה-TPMS נדלקת לרבים בבוקר הקר הראשון של העונה.

לרכב פרטי רגיל התועלת שולית. חנקן אכן בורח לאט יותר, אבל ההשפעה על התנגדות הגלגול זניחה. אין בעיה להשלים אוויר רגיל לצמיג שנופח בחנקן — אוויר הוא ממילא 78% חנקן.

מערכת ה-TPMS מתריעה כשהלחץ באחד הצמיגים ירד בכ-25% מתחת לערך שהיצרן קבע. כלומר עד שהנורה נדלקת, הצמיג כבר בניפוח חסר משמעותי. עצרו במקום בטוח, בדקו את ארבעת הצמיגים, ונפחו ללחץ הנכון. אם הנורה חוזרת להידלק תוך זמן קצר, סביר שיש נזילה או פנצ׳ר.

לא. הבהוב של כדקה עד דקה וחצי בהתנעה, ואז אור קבוע, מצביע בדרך כלל על תקלה במערכת עצמה — חיישן מת, סוללה שנגמרה בחיישן, או גלגל שהוחלף בלי לשייך אותו למערכת. הלחץ עצמו יכול להיות תקין לגמרי. זה מקרה למוסך, לא למדחס.

פרטי הרכב ומידת הצמיג מגיעים ממרשם הרכב של משרד התחבורה דרך data.gov.il. ערכי הלחץ מגיעים מספרי רכב ומסמכי יצרן, ולכל ערך שמור אצלנו המקור שממנו נלקח. כשלא נמצא מקור אמין אנחנו אומרים "לא ידוע" ולא מנחשים.

המדבקה גוברת. תמיד. היא נוקבת בערך של היצרן לרכב הספציפי הזה על מידת הצמיג שהותקנה בו במפעל. אם הצמיגים הוחלפו למידה אחרת, גם המדבקה עשויה לא להתאים — ואז ספר הרכב או צמיגאי הם המקור. נשמח שתדווחו לנו על הפער.

לא. התמונה נשלחת לקריאת המספר וזהו — היא לא נשמרת בשרת ולא מוצגת לאיש. אם אתם מעדיפים לא לצלם, הקלדת המספר היא חלופה מלאה.

רשימת התחנות מגיעה ממשרד האנרגיה, אבל היא לא אומרת דבר על עמדות אוויר. מה שידוע מגיע מדיווחי נהגים, וטריותו נשקלת — דיווח מהיום שווה יותר מדיווח מלפני חודש. לרוב התחנות עדיין לא ידוע, ואנחנו כותבים את זה במפורש במקום לצבוע הכול בירוק.